דלג לתוכן העמוד

רב"ט צדוק פראג ז"ל

בן נחמה ונחום
נולד בירושלים
בכ"א בכסלו תש"ז , 13/12/1946
התגורר בבני ברק
שרת בנח"ל מוצנח, חטיבת הצנחנים
התגייס ביולי 1964
נפל בקרב
בכ"ד בתשרי תשל"ד , 20/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: האגם המר
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ה, חלקה: 4, שורה: 05, קבר: 01.
הותיר: אישה ושני בנים, הורים, אח ואחות


מ.א. 942883


בן 26 בנפלו

 

קורות חיים:

צדוק, בן נחמה ונחום, דור חמישי בארץ, נולד ביום כ"א בכסלו תש"ז (10.12.1946) בירושלים. הוא למד ב"תלמוד תורה" בבני ברק ובקרית אונו, ובישיבות ברמת השרון ובשעלבים. צדוק היה תלמיד טוב וממושמע. מוריו מספרים עליו, שהתבלט בחריצותו וביושרו ובעיקר באווירה השלווה שהיה משרה סביבותיו, בנאמנותו ובמסירותו לחבריו.
צדוק היה נצר למשפחת רבי גרשון פראג מבני ברק ולרבי מאיר דן איידליס, מראשי חסידי חב"ד בירושלים ומנקיי הדעת שבהם. עוד מינקותו ספג בבית הוריו את חיבת הארץ ואת תחושת קדושתה, ונמנה עם חניכי תנועת הנוער "עזרא" ועשה בה הרבה להפיץ את דעת התורה בקרב בני הנוער ואת אהבת המולדת.
צדוק גויס לצה"ל בסוף יולי 1964 והתנדב לנח"ל המוצנח, במסגרת גרעין שעשה בקיבוץ חפץ חיים והתכונן לעלות להתיישב במודיעין. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה ובקורס חבלנים גדודיים. במלחמת ששת הימים נמנה עם יחידות הצנחנים שלחמו לשחרור ירושלים. הוא השתתף בקרבות בשיח' ג'ראח ובמוזיאון "רוקפלר" והגיע עם ראשוני הלוחמים אל רחבת הכותל המערבי. מירושלים המשוחררת הועבר לרמת הגולן, עד שנסתיימה המלחמה. מפקדיו העניקו לו את "אות השירות המבצעי". על שהשתתף במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמה ששת הימים".
צדוק היה איש אמת, ישר דרך ונקי כפיים, צנוע ועניו ומעודו לא עלב בחבריו. ידידיו אהבוהו על שהרבה לעזור לכל נזקק, עשה תמיד שלא על מנת לקבל פרס והיה טוב ומיטיב לסביבתו. התנהגותו הייתה שקולה, שכן לא הרבה להתרגש ועשה מעשיו בשובה ונחת. הוא רחק מן הגאווה, סלד מן ההתנשאות, אהב את הפשטות והיה שמח בחלקו.
בשנת 1970 נשא את חברתו זהבה לאישה. חבריו מעידים עליו שהיה למופת ולדוגמה במסירותו לילדיו ולרעייתו, העניק לבני משפחתו הרבה חמימות ולהוריו רחש כבוד רב.
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים חש ליחידתו בחזית סיני והשתתף בקרבות נגד המצרים.
ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973) בשעות הבוקר המוקדמות נפל צדוק בקרב האבטחה על גשר החצייה ליד האגם המר, כשהוא ניצב בתעלת קשר. המצרים הפגיזו את הכוח והוא נפצע מפגז "קטיושה" בבטנו ובדרך אל התאג"ד נפטר.
הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהר הרצל בירושלים.
השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים, אח ואחות.
לאחר נופלו הועלה לדרגת רב טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "צדוק היה חייל מסור וטוב, צנוע, שקט וחרוץ, שטובת חבריו עמדה תמיד לנגד עיניו".
משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-כנסת בבני ברק, וקרן גמילות חסדים.