דלג לתוכן העמוד

טוראי מונדק יואכים קוהל ז"ל


נולד בפולין - גליציה
בתרע"ד , 1914
תאריך עליה: מרץ 1948
התגורר ביד מרדכי
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב
נפל בקרב
בי' באייר תש"ח , 19/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יד מרדכי
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: קיבוץ יד מרדכי

נפל בהגנת יד-מרדכי


מ.א. 173212


בן 34 בנפלו

 

קורות חיים:

נולד בשנת 1914 בטרנופול שבמזרח גליציה במשפחה אדוקה. למד ב"חדר", בבית-מדרש ובבית-ספר עממי. בגיל 13 התמרד נגד משטר בית ההורים והצטרף לקן "השומר הצעיר", אך נשאר קשור מאד לאמו ולא פעם ויתר למענה על טיולים והנאות אחרות בתנועתו. עבד בכריכת ספרים, ולפי גירסה אחרת כפועל דפוס.
בתקופת שירותו הסדיר בצבא הפולני נשלח לבית-ספר לקצינים, התמחה ביחוד במכונות יריה כבדות והיה בעל דרגה בצבא. אחרי שחרורו נכנס להכשרה של תנועתו ואם כי היה מטבעו שתקן ונחבא אל הכלים, כעדות חבריו בהכשרה, היתה מורגשת פעולתו בחיזוק רוח הגימנזיסטים המפונקים לשאת בסבל חיי חלוצים שקיומם החמרי תלוי היה בשכר עבודה שהשגתה היתה כרוכה בקשיים מרובים, וכן בגיבוש הרעיוני של החבורה. בגלל חיוניות פעולתו בהכשרה ובתנועה, עוכבה עלייתו עד שגוייס שוב לצבא הפולני לרגל מלחמת העולם השניה.
עם כניסת הרוסים לטרנופול הסתדר בעבודה במפעל דפוס גדול, הסתגל לחיים במשטר החדש, אם כי מצא בו גם פגמים, הוכר כעובד מסור ומוכשר והוצע לו להשתתף בהנהלה, אך סירב מתוך שאיפה לבקש דרך לעלות ארצה. לחברים עזר להיפטר ממדי הצבא הפולני ומהשבי ואף לצאת לריכוז החלוצים בליטא, אך הוא עצמו נשאר. במלחמה נגד הגרמנים גויס לצבא האדום ונשלח לבית-הספר לקצינים. השתתף בהרבה קרבות וגם בקרב הגדול על סטלינגרד. אחרי המלחמה נשאר לעבוד בטשקנט, ומשהותר לנתיני פולין לחזור לארצם ויתר על סיכויי עליה בדרגה בעבודה וחזר לפולין כדי להגיע סוף סוף אל חבריו שעלו ארצה. בינתים התמסר לגאולת ילדי שארית הפליטה ממנזרים וממקומות פרטיים ולהעברתם לבית-יתומים יהודי שהוקם באחוזה גרמנית בשלזיה ועשה גדולות בניהול המוסד ובחינוך הילדים.
בגלל עבודה חיונית זו שוב עיכב מרכז התנועה את עלייתו וכשהורשה סוף סוף לעלות ולהצטרף אל חבריו ביד מרדכי, במרץ 1948, כבר היתה הדרך משובשת ומסוכנת. בכוח הרצון הכביר התגבר על חולשת גופו, לבל יפגר בעבודת יציקה בבנין, ואחר-כך עבר לעבודה ברפת. צרכי ההגנה ניתקוהו מהעבודה השקטה. כלוחם ותיק בעל ידיעות ונסיון השתדל להעניק מכושרו לחבריו, הן בשימוש במכונת יריה כבדה והן בעבודות ביצורים. פעם גם השתתף בהצלחה בשיבוש התחבורה הערבית לעזה. לא שמח במלאכתו זו, עשה אותה מתוך הכרה בצורך שבפעולות אלו. כמומחה, היטיב להכיר במצב הנואש של המקום, אך האמין בנס של התעלות יהודית לעשות את הבלתי אפשרי.
בראשית הפלישה המצרית הצליח לפגוע במטוס של האויב, ומהעמדה הרבה לפגוע בחיל הרגלים המסתער. בשעת ההפגזה הגדולה אמר לחבריו שעצמת אש כזו ידע ליד סטלינגרד, אבל גם שם לא ראה פלא כזה של עמידת מעטים וחסרי נשק כבד נגד רבים ומצוידים כהלכה. שעה קלה אחרי הערתו זו ביום 19.5.1948 נפגע מפגז ונפל. נקבר ביד מרדכי.