דלג לתוכן העמוד

סמ"ר גדי קוסמן ז"ל

בן מינק ושמעון
נולד בקיבוץ גברעם
בט"ז בטבת תש"י , 5/1/1950
התגורר בגברעם
שרת בחיל השריון
התגייס ב4.11.1968
נפל בקרב
בכ"ו בתשרי תשל"ד , 22/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: איסמעיליה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קרית טבעון
הותיר: הורים ואחות


מ.א. 2060584

בן 23 בנפלו קורות חיים:


גדי, בן מינק ושמעון, נולד ביום ט"ז בטבת תש"י (5.1.1950) בקיבוץ גברעם ועבר את כל שלבי הגידול בקיבוץ - למן הפעוטון ובית-הספר היסודי, ועד לסיום בית-הספר התיכון-איזורי "שער הנגב". גדי אהב מאוד את הקיבוץ. הוא היה מדריך בחטיבת בני המשק, ובכל שנות לימודיו עבד בענפים שונים: ברפת, בפלחה ובמוסך. יותר מכל אהב את העבודה במוסך. כאשר עברו הוריו להתגורר בקרית טבעון, סירב להצטרף אליהם ונשאר במשק. אך עם זאת היה נאמן מאוד ומסור למשפחתו. מידי חודש בחודשו נהג לבקר בבית הוריו - לשמחתו ולשמחתם ולאושרם של כל בני הבית. בשעות הפנאי אהב לצלם וביחוד - לשיר ולרקוד. מיודעיו מעידים עליו שהיה בעל פנים מחייכות וטוב לב לאין שיעור. הוא אהב את כולם - חברים, ילדים, תינוקות, בעלי חיים. תמיד היה שמח והשמחה הפנימית שלו הייתה מדביקה גם את הזולת. סיפרה חברתו למשק, עירית: "גדי לא התפלסף על מהות חיי הקיבוץ, אלא חי אותם במלואם. במוסך היה מסור עד בלי די, קיבל כל תיקון על עצמו, ובשיא הרצינות. בכלל גדי הסכים לקבל על עצמו כל תפקיד ש'הלבישו' עליו". סיפרו עליו חניכיו בחטיבת הנוער של הקיבוץ: "לפעולות עם גדי היינו מחכים בקוצר רוח. הוא הבין אותנו יותר מאנשים רבים במשק, היה מקשיב לכל הצעה ותלונה וניסה תמיד לעזור. גדי היה אדם בעל אישיות נהדרת, וכמדריך - הוא שהחדיר בנו את האהבה למשק, לעבודה וללימודים".


גדי גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1968 והוצב לחיל השריון. במסגרת שירותו השתלם בקורס למקצועות הטנק, בקורס נהגי טנקים ובקורס מפקדי טנקים, ובכל הקורסים סיים בציונים גבוהים. סיפרו חבריו ליחידה: "כאשר נפגשנו לראשונה בבית-הספר לשריון, מיד ידענו שעומד לפנינו מפקד היודע את תפקידו - יודע לחייך כאשר צריך ויחד עם זאת להחמיר. בכל המצבים ידע גדי לשמור על קור רוח ועל שיקול דעת נכון. מפקד הפלוגה ידע שאם יש צורך במבצע מיוחד, על גדי אפשר לסמוך. הוא היה מהטובים במפקדי הטנקים של הפלוגה".


לקראת תום שירותו החל לעסוק בהדרכה בבית הספר לשריון.


בראשית נובמבר 1971, משסיים גדי את שירות החובה, חזר למשק ואל המוסך שלו. מלבד עבודתו במוסך, התנדב לפעולות חברתיות שונות במשק: הוא היה חבר ועדת המינויים, היה מקשר של האולפן וארגן טיולים, ריקודים ושירה בציבור. גדי אהב מאוד לטייל בארץ וניצל כל הזדמנות כדי לצאת למרחביה. מאהבתו לטיולים, החליט גם לראות את העולם הגדול ויצא לסיור ממושך באירופה. כששב מהטיול ורצה להתקדם בעבודתו במוסך, נרשם ללימודים ב"מדרשת רופין", אלא שלכך לא הספיקה לו שעתו.


במלחמת יום הכיפורים שירת כטען-קשר בחזית הדרום. יחידתו השתתפה בקרבות הבלימה ובקרבות הקשים נגד הארמייה השנייה באזור "החווה הסינית". בתחילת הקרבות לא שובץ על אף טנק, אך שאיפתו להיות עם חבריו בטנקים התממשה כאשר נפצע איש צוות וגדי התנדב להחליפו. לאחר שהיחידה חצתה את התעלה ועברה לגדה המערבית, נצטוותה ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973) לכבוש את איסמעיליה. בדרך לעיר היו הטנקים צריכים לעבור על גשר, שהיה בעל חשיבות איסטרטגית גדולה. את הגשר הזה היו צריכים לכבוש, כי בלעדיו הייתה הדרך לעיר חסומה. בקרב על כיבוש הגשר נפגע הטנק שלו מפגז אויב באזור ציר "ורדית" מדרום לאיסמעליה בגדה המערבית של התעלה - וגדי נפל. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.


במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "גדי מילא את תפקידו במסירות, בחריצות ובתחושת אחריות עילאית".
המשק והמשפחה הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה קטעים ממכתביו ודברי חברים על דמותו.