דלג לתוכן העמוד

טוראי מירה מרים בן ארי גלסשייב ז"ל

בת רבקה וישראל
נולדה בגרמניה - ברלין
בתרפ"ו , 1926
תאריך עליה: 1943
התגוררה בניצנים
שרתה בגבעתי - תש"ח, חיל השריון
נפלה בקרב
בכ"ט בסיון תש"ח , 7/6/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: ניצנים
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: ניצנים
הותירה: בעל ובן - דני

נפלה בניצנים בנפילת הישוב

בת 22 בנפלה

 

קורות חיים:

בת רבקה וישראל, נולדה בשנת 1926 בברלין. אביה, שהכיר את הרצל פנים אל פנים, חינך אותה בחינוך יהודי-לאומי ושלחה לבית-ספר ציוני. מירה היתה קשורה בתנועה הציונית מילדותה והיתה חברה באגודת "בר-כוכבא". בשנת 1934 עלתה יחד עם הוריה לארץ, רכשה לה מיד את ידיעת העברית, הצטרפה ל"מכבי" ועסקה בספורט. בשנת 1943 סיימה את לימודיה בגימנסיה "בן-יהודה" בתל-אביב ויצאה לשנת-הכשרה בקיבוץ. חיי הקיבוץ שבו את לבה והיא יצאה עם קבוצת חברים להקים את קבוצת ניצנים בדרום, בסביבה שוממה, מוקפת יישוב ערבי. בקבוצה עבדה מירה בכל עבודה קשה, מתוך הכרה כי זו דרך חייה בארץ. בגיל צעיר נישאה לחבר-פלמ"ח ותיק ובהגיעה לגיל 19 חבקה בן. בבוא ימי המאבק על העלייה נשלחה לקורס אלחוטנים והיתה המקשרת בין ספינות העולים שהיו מתקרבות לשם עגינה בחוף הדרום לבין המחכים להן על החוף.
במלחמת-העצמאות השתתפה בהגנת הנקודה הבודדה ועברה את כל האימים שבאו על ניצנים. כשבעלה יצא באחד הימים לפשיטה על בית דראס, אמרה לו: "לך למלא תפקידך ביסודיות, למען אהיה גאה בך". עם פינוי הילדים והאמהות מהנקודה, נשארה מירה במקום כאלחוטנית שאין להחליפה ויחד עם חבריה עמדה בהתקפות המצריות.
לאחר שנבלמה התקדמות הסור המצרי ליד אשדוד נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו בעורפם ולפיכך הפגיזו אותה במשך מספר ימים ולבסוף ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות ההפצצה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו.
מירה הטמינה באדמה את מכשיר הקשר ויצאה בלוויית מפקד המקום אל האויב כדי לדון בכניעה. כשקרבו אליהם שלושה קצינים מצרים, הוציא אחד מהם את אקדחו וירה במפקד, שנפל במקום. מירה שלפה את אקדחה מתוך חולצתה, ירתה בקצין המצרי והרגתהו. מירה עמדה יחידה מול שני קציני האויב שמאחוריהם ניצבו עשרות חיילים מצרים, מזוינים מכף רגל ועד ראש, אך לא ביקשה רחמים. היא נורתה ונהרגה ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948), הובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות בניצנים.