דלג לתוכן העמוד

רס"ל גיל רוזנטל ז"ל

בן שושנה ומשה
נולד בניצנים
בח' בכסלו תשכ"ט , 29/11/1968
התגורר בניצנים
שרת בחיל האויר
התגייס בנובמבר 1987
נפל בעת מילוי תפקידו
בל' בסיון תשנ"ב , 1/7/1992
מקום קבורה: ניצנים
הותיר: הורים, אח ושלוש אחיות


מ.א. 4632426


בן 24 בנפלו

 

קורות חיים:

בן שושנה ומשה. נולד ביום ח' בכסלו תשכ"ט (29.11.1968) בקיבוץ ניצנים. למד בבית הספר היסודי "ניצן". אחרי כן המשיך ללמוד בבית הספר התיכון האזורי "שער הנגב". כך מתארת את גיל מורתו מבית הספר היסודי, יעל ברצור: "לימדתי את גיל שלוש שנים. נראה לי שבשנים הראשונות הכיף הגדול של גיל בבית הספר היו ההפסקות. כמה אהב לשחק עם החברים. עם כולם הסתדר, ותרן כזה, טוב כזה. גם עם עול הלימודים השלים בסופו של דבר". ומוסיפה דינה, מן הקיבוץ: "ההורים שושנה ומשה, שהיו כל כך קרובים אליו, ריפדו את כל צעדיו במעורבות רבה ובאהבה ובכך העניקו לגילי את האופטימיות והחוסן שהקרין סביבו". ומעידה אמו: "גדלת כילד השמח בחלקו. שלוש תכונות איפיינו אותך: השמחה, אהבת האמת והיושר. ידעת בדיוק מה אתה רוצה, וגם ידעת להשיג את מבוקשך. הצחוק המתגלגל, חוש ההומור, והרגישות עד דמעות היו שילוב שגרמו לאישיותך להיות אהובה כל כך בתוך המשפחה". גיל התנדב לשנת שירות כמדריך בשבט הצופים בבאר שבע.
בראשית נובמבר 1987 גויס לצה"ל והתנדב לחיל האוויר ליחידה לחילוץ בהיטס. לאחר הטירונות סיים ברמה גבוהה את קורס לוחמי החילוץ, במהלכו עבר קורס צניחה וקורס צלילה. להערכת מפקדו, המצויה בתיקו האישי, היה גיל "חייל מצטיין, שימש כראש צוות חילוץ ביחידה והשתתף בפעילויות מבצעיות רבות". בסיכומי ראיונות עימו תואר כ"לוחם יציב".
חבריו מספרים כי גיל הפך להיות "מאגיסט", תפקיד שדורש הרבה כוח פיסי ועקשנות. מי שיצא איתו לחילוצים, הם אומרים, יכול לסמוך עליו בעיניים עצומות. עומרי דותן, כתב עיתון "במחנה גדנ"ע", שהכין כתבה על היחידה, סיפר: "הצטיירה לי דמות של בחור מוכשר ונחמד ובעל חוש הומור יוצא מגדר הרגיל". חבר ליחידה, עמרי, תיארו כ"דמות קשוחה ורגישה, ששילבה חוזק פיסי מרשים עם רגישות לשינוי הכי קל בשפת הגוף או הפנים של הסובבים אותו". ומעיד איתן לוצקי: "בתוך הצוות היווה גיל מוקד של כוח והשפעה.
הוא היה בעל דעות מוצקות וכושר מנהיגות והיה חבר אמיתי - עד הסוף, כמו שאומרים. נוסף לכל אלה היה מצחיק עד דמעות בחיקויים טובים יותר מן המציאות עצמה. התרשמתי מהחום שלו ומהכנות. באמת משהו יוצא דופן". ומציין חברו הקרוב, ששי: "הערצתי אותך בקטעים שאמרת בדיוק מה שאתה חושב ולא משנה מי ישב מולך". לאחר שסיים את שירותו הסדיר נקרא גיל לתקופות של מילואים ביחידה. הוא תכנן לטייל בחו"ל עם חברתו.
ביום ל' בסיוון תשנ"ב (1.7.1992) נפל גיל באזור ראש הנקרה בעת מילוי תפקידו, בתאונת מסוק. הוא הובא למנוחת עולמים בקיבוץ ניצנים. השאיר אחריו הורים, אח - שי, ושלוש אחיות - אילה, אשרת ושרונה.
בדברי הספד על קברו אמר מפקד היחידה: "תמיד נפלת על הרגליים, אך הפעם לא. יצאת למשימות חילוץ רבות, וצחוק הגורל הוא שדווקא עכשיו הפכת ממחלץ לקרבן". ובמכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "גיל בלט באופיו העליז שהקרין על סביבתו, היה ידוע בצוותו כיועץ סתרים שעל פיו יישק דבר, ובשקט האופייני השפיע רבות".
המשפחה הוציאה לאור ספר לזכרו ובו דבריהם של בני משפחה וחברים על דמותו.