דלג לתוכן העמוד

טוראי צבי שיף ז"ל

בן יפה ודוב
נולד בפולין
בא' בכסלו תרצ"ב , 11/11/1933
תאריך עליה: 1937
התגורר בתל אביב
שרת בפלמ"ח - חטיבת הנגב
התגייס בינואר 1948
נפל בקרב
בי"ד באייר תש"ח , 23/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יד מרדכי
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: קיבוץ יד מרדכי
הותיר: אמא ואחים

נפל בהגנת יד-מרדכי
מ.א. 173429


בן 15 בנפלו

 

קורות חיים:

איש פלמ"ח ממגיני יד מרדכי היה צבי שיף ובקרב על הקיבוץ נפל.
צבי נולד בלשצ'וב שבפוליך ב 11.11.33, להוריו יפה ודב שיף. בהיותו בן 3 התייתם מאביו. ב-1937 עלה לארץ עם משפחתו.
הוא גמר בי"ס עממי והחל ללמוד חשמלאות בה מצא סיפוק רב בצעדיו הראשונים בעבודה. אולם, רוח הימים ההם דחפה אותו להגשמה חלוצית וצבי הכין עצמו לנטוש את העיר ולצאת להכשרה בקיבוץ. בן 14 היה צבי, נער צעיר וחסון שלא יכול היה לעמוד מנגד נוכח ההתרחשויות הביטחוניות שאירעו אז בארץ: המחתרות לחמו בבריטים. והערבים התקיפו ישובים עבריים כשהוחלט על חלוקת ארץ ישראל.
ואז, אף כי עדין לא היה חייב צבי בגיוס צבאי מפאת גילו הצעיר, הוא התגייס לכוחות ה"הגנה". באמצעות קומתו החסונה והתפתחותו השכלית הגבוהה, ניתן היה לחשוב שצבי מבוגר מכפי גילו. לא הועילו תחנוני האם ודמעותיה ונזיפותיו של האח המבוגר. האחראים לגיוסי הביטחון גייסו את הנער החסון והוא התקבל בינואר 1948 לגדוד הפלמ"ח שנשלח לנגב לאימונים.
צבי שהה בקיבוץ גבר-עם והתרועע עם בני הנוער במקום. הנוף וסדרי החיים בקיבוץ הקסימוהו והוא נקלט יפה גם בקרב חבריו "הקשישים" בני ה-17-18 (צבי היה אז בן פחות מ-15 כזכור...). הוא הפך לחייל בין שאר החיילים.
בשעות הפנאי היה כותב הביתה מכתבים מלאים במילות הרגעה ועידוד ודברי התפעלות מכל מה שעובר עליו. להפצרות האם שישוב הביתה, היה משיב בתאורי מנעמי החיים בחיק הטבע והשלווה הכפרית ובחזון הנצחון על האויב הממשמש ובא.
בתקופה שחלפה עד ליום הכרזת המדינה, השתתף צבי בכמה וכמה מבצעים של ההגנה בכפרי הסביבה, לביעור קיני הכנופיות. הוא השתתף גם במארבים שנערכו בדרכים.
עם ראשית הפלישה של הצבא המצרי הסדיר, נלחם צבי בגבורה נגד הפולש. בקרב ביד מרדכי היה פעיל בחזית הקדמית של העמדות והמטיר בלי הרף אש על טורי המצרים המתקיפים. פצע קל שנפער במצחו והציף פניו בדם, הפיל מידו את המקלע ונתן שהות לאוייב להתאושש קצת. אולם הילד-הנער הגיבור התעלם לחלוטין מפצעו והמשיך להפעיל ביעילות את נשקו וצרורותיו חזרו לפגוע באוייב ולהניסו לאחור.
בלילות היה צבי מגיח עם כמה מחבריו לקרב, אל מעבר לגדרות התייל ונוטל את נשקם של חללי האוייב, בו חזרו והשתמשו המגינים בהתקפות הבאות.
ביום 23 במאי 1948, ביום האחרון לקרבות, חידש האויב את הסתערותו בעזרת טנקים ומשורינים. צבי נפצע קשה בקרב והועבר תחת מטחי האש הצולפת למקלט הפצועים. שם הוא נפטר כעבור חצי שעה כשהוא בן ארבע עשרה וחצי שנים בלבד.
צבי נקבר בקבר האחים הזמני והועבר עם השחרור לבית העלמין הצבאי על גבעה במרכז קיבוץ יד מרדכי.