דלג לתוכן העמוד

עופר אליהו כהן ז"ל

בן ליליאן שמחה ושמעון סימון
נולד בישראל
בי"ט בניסן תשכ"ח , 17/4/1968
התגורר בבאר שבע
נהרג בפעולת איבה
בכ"ב באדר תשנ"ג , 15/3/1993
מקום אירוע: צומת עלי
הובא למנוחת עולמים בירושלים - גבעת שאול
הותיר הורים, אחים ואחיות

בן 25 במותו

 

קורות חיים:

עופר אליהו, בן ליליאן שמחה ושמעון סימון, נולד בישראל בי"ט בניסן, חול המועד פסח תשכ"ח (17.04.1968). גדל בבאר שבע עם אחותו הבכורה עליזה והאחים הצעירים ממנו - חגית, יואל יצחק ישראל ונתנאל אהרון.
סיים בית ספר יסודי בבאר שבע ונקלט בישיבה התיכונית בשעלבים, באותה תקופה הצטרף לתנועת הנוער "עזרא" של הפועל המזרחי. הוא התבלט מאוד בישיבת שעלבים בכושר הלימוד העצמי שלו ובמיוחד במקצועות הקודש ובגמרא. משם המשיך לישיבת "מרכז הרב" בירושלים ואחר כך לישיבת ההסדר "הכותל".
עופר אליהו שירת בגולני, וכשהשתחרר החל ללמוד בישיבת "אידרא" בירושלים. הוא תכנן ללמוד הנדסת אלקטרוניקה במכללה באריאל בסיום לימודיו בישיבה.
עופר אליהו אהב כדורסל וטיולים בטבע ברגל ובאופניים. גם צילום היה אחד מתחביביו הגדולים, אך בעיקר היה בן תורה אמיתי, הבנתו בתורה הייתה ישרה ובכל סוגיה חקר וירד לעומק הדברים עד שהתלבנו אצלו בצורה ברורה. אהבתו לירושלים עיר הקודש הייתה שם דבר, הוא נשם את העיר בכל עורקיו, הקפיד ללמוד בישיבות בעיר ואף את חופשותיו מלימודים בילה בירושלים.
על טוב לבו ויחסו לזולת כתב אביו: "כשהיה עופר מבחין בבחור עם מצב רוח מדוכדך היה פונה אליו ומעודדו במספר מלות חיזוק. אחרי שיחה עם עופר העולם נראה תמיד טוב יותר. גם באחיו ובאחיותיו הוא תמך רוחנית וכספית, בהרבה מקרים הם כלל לא ידעו שהוא זה שעזר ותמך. כאב לו לראות אנשים סובלים, אנשים חסרי בית ומשפחה המתגוללים ברחובות. כשפגש אנשים כאלה פנה אליהם, סייע להם, כאב את כאבם ומצא את הטוב שבהם, ולא הבין מדוע אחרים מוצאים בהם פסול".
ביום שני כ"ב באדר תשנ"ג (15.03.1993), בשמונה וחצי בבוקר, היה עופר אליהו בתחנת האוטובוס בצומת עלי, בדרכו למכללה באריאל בה תכנן ללמוד. הוא הבחין במחבל שסטה עם המיניבוס בו נהג מהכביש ודרס אדם שעמד בתחנה, ונתלה על הרכב כדי לעצור אותו. המחבל עצר בפתאומיות, עופר אליהו הועף לכביש, מפרקתו נשברה והוא מת במקום.
עופר אליהו היה בן 25 במותו. הותיר הורים, שתי אחיות ושני אחים. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים.