דלג לתוכן העמוד

שולמית שולי כץ ז"ל

בת מרים ומרדכי (מוטקה)
נולדה בי"ז בסיון תרצ"ח , 16/6/1938
התגוררה בגברעם
נפלה בז' באייר תשס"ח , 12/5/2008
מקום אירוע: מושב ישע
באזור השפלה הדרומית והנגב
הובאה למנוחת עולמים בקיבוץ גברעם
הותירה שני בנים ושתי בנות, חמישה נכדים, אם, אח ואחות

בת 69 במותה

 

קורות חיים:

שולמית (שולי), בת מרים ומרדכי (מוטקה) ברטוב, נולדה בישראל בי"ז בסיוון תרצ"ח (16.06.1938). בת בכורה להוריה שעלו מגרמניה, אחריה נולדו חנה ואלישע. היא נולדה בכפר סבא ובגיל צעיר עברה עם המשפחה לקיבוץ גברעם מדרום-מזרח לאשקלון, קיבוץ שנוסד ב- 1942 ושולי הייתה מראשוני הילדים בו. סיימה במשק לימודים בבית ספר יסודי ותיכון.
בתום לימודיה בתיכון המשיכה ללמוד בבית הספר לאחיות בבית חולים "השרון" בפתח תקווה, שכן מילדות מקצוע האחות קסם לה.
לאחר הסמכתה שירתה שולי בצה"ל כאחות ובשנת 1960 חזרה לקיבוץ והחלה לעבוד במרפאה. התמידה בעבודה זו 33 שנים, וכאחות מסורה טיפלה וסעדה באופן אישי חברים רבים מהקיבוץ. בשנת 1993 עברה שולי לעבוד במפעל המעטפות של גברעם, וכעבור חמש שנים חזרה למרפאה בתפקיד מזכירה רפואית.
מנעוריה הכירה שולי את בן קיבוצה רפאל כץ, ומשבגרו השניים נישאו והקימו את ביתם בגברעם. בשנים הבאות נולדו ילדיהם רונית, אורלי, יריב ויונתן.
שולי אהבה מאוד את ההווי בקיבוץ ובכל אירוע או חג קיבוצי הייתה משתתפת בקבוצת הרוקדים. את שעות הפנאי שלה אהבה לנצל עד תום – בין היתר השתתפה עם בעלה בקורס בונסאי (אמנות גידול צמחים ננסיים) וביחד הם הקימו אוסף בונסאי מרשים, זאת בנוסף לטיפוח הגן סביב ביתם, שתמיד היווה מרכז עלייה לרגל לחובבי הצמחים. כן השתתפו בני הזוג בקורס מטעם מכון אבשלום בת"א, שכלל סיורים ולימודי היסטוריה של ארץ ישראל.
לאחר פטירתו של רפאל המשיכה שולי להעסיק את עצמה ולהעשיר את עולמה. היא השתתפה בפורום נשים יוצרות במסגרת המועצה האזורית, יצאה עם בת דודתה לטיולי טבע וצפרות והשתתפה בהרצאות ובטיולים במסגרת גימלאי אשקלון. בערבים עסקה בהכנת תכשיטים ובמכירתם ב"גברלריה".
שולי הייתה "תולעת ספרים", אשר תמיד נמצאו ליד מיטתה חמישה-שישה ספרים שקראה במקביל, ובמשך זמן אף הייתה ספרנית הקיבוץ. עוד עיסוק שרומם את רוחה היו הנסיעות לתל אביב, שכללו סיורי קניות וחיפוש מציאות בשווקי יד שנייה עם חברה טובה.
מאז הייתה לסבתא סיפקו הנכדים מקור בלתי נדלה של אנרגיה וחיוניות לשולי.
ביום שני ז' באייר תשס"ח (12.05.2008), סמוך לשעה 18:30, הגיעה שולי עם בנה למושב ישע אשר מדרום לקיבוץ גברעם. שם, בריחוק מה מקיבוצה שבסמוך לו כבר נחתו טילים שנורו מעזה, הייתה אמורה לפגוש את גיסתה שהגיעה מחו"ל. כשיצאה מהרכב נחתה לידה רקטת קסאם שנורתה ע"י מחבלים מרצועת עזה, ושולי נהרגה במקום.
בת 69 במותה. שולי הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוצה, גברעם. הותירה שני בנים ושתי בנות, חמישה נכדים, אם, אח ואחות.
"אימא הייתה לב המשפחה", כתבו ילדיה, "תמיד דאגה לחבר, לקשר ולהזכיר לכולנו אחד על השני. היא נקטפה בחטף באירוע טרגי וקשה, ללא כל הכנה מוקדמת, ואנחנו עדיין מסרבים להאמין שהיא איננה פה.
אימא נאהב אותך תמיד".