דלג לתוכן העמוד

סגן דוד דטנר ז"ל

בן פרידה ויעקב
נולד ביד מרדכי
בי"ב בתמוז תש"ז , 30/6/1947
התגורר ביד מרדכי
שרת בחיל השריון
התגייס ב07.11.66
נפל בקרב
בכ' בתמוז תשכ"ט , 6/7/1969
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ יד מרדכי
הותיר: הורים, אח ואחות


מ.א. 2010725


בן 22 בנפלו

 

קורות חיים:

דוד בן יעקב ופרידה. נולד ביום י"ב בתמוז תש"ז (30.6.1947) בקיבוץ יד מרדכי. למד בבית-הספר היסודי ביד-מרדכי והמשיך את לימודיו התיכוניים במוסד החינוכי האזורי שבקיבוץ. צנוע היה בהליכותיו ואהוב על כל חבריו. הוא היה דובר הכיתה בכל פעולותיה. נסיונו וכשרונותיו במקצועות הריאליים נתגלו כבר בכיתות הנמוכות של בית-הספר ועל אף יחסו המסוייג למקצועות ההומניים תמיד נטל חלק בפתרון הבעיות הקשורות במשימות שקבוצתו קיבלה על עצמה. הוא גם תפס עמדה של מנהיגות בכל התפקידים שקבוצתו היתה צריכה למלא בתחום ניהול חברת-הנעורים במוסד החינוכי.
הוא היה חבר "השומר הצעיר", מדריך וראש ה"קן" באשקלון. באהבתו ודאגתו לחניכים היה מרבה לבקר בבתיהם, משוחח עם הוריהם ויוצא אתם לטיולים ברחבי הארץ. בלימודיו התיכוניים גילה כשרונות מיוחדים במקצועות המתמטיקה והפיסיקה ובזמנו הפנוי היה עובד במשק בחשמל והתבלט בהמצאותיו בשטח זה.
נובמבר 1966 גויס לצה"ל. בגלל גופו הצנום רצו להציב אותו לשירות בחיל הקשר אך הוא התפרץ ודרש שיעבירו אותו לחיל קרבי - ודרישתו נתקבלה. במלחמת ששת הימים היה בקורס מ"כים והשתתף בקרבות רפיח, אל-עריש, הג'יראדי - עד קנטרה. מיד לאחר גמר הקורס הועבר לתעלת סואץ ובנובמבר 1967 נשלח לקורס קצינים, אותו סיים באפריל 1968, אז חזר לתעלה, לראשונה כסגן משנה, והוטל עליו תפקיד אשר נדמה היה לו כי אין הוא קרבי למדי. על כן "הטריד" את המפקדים לתת לו תפקיד קרבי באחד המעוזים. פקודיו קראו לו "אבא", שכן היה דואג לכל צרכיהם, ישן אתם ואוכל אתם, ולא הסכים שיקראו לו מפקד. מפקדיו סיפרו עליו, שהיה מוכן לצאת למשימות הקשות ביותר עם חייליו. באפריל 1969 הוענקה לו דרגת סגן והוא מונה כסגן מפקד הפלוגה.
בתקופת שירותו בתעלה עברו עליו כל התקריות הקשות, שאירעו בחדשים אפריל - אוגוסט. תקופה זו הייתה קשה לחיילים ולמפקדים כאחד, כי המאמץ שנדרש מהם היה רב. אך דוד, מילא את כל אשר הוטל עליו בפשטות וכלאחר-יד - אך ביסודיות ובדיוק למופת. הוא היה נכנס במתכוון לתחומים לא לו ותוך כדי מעשה הסביר למפקדים האחרים כמה חשוב לעבוד עם החיילים יחדיו, כדי לשמש להם דוגמא ולעודדם. המוצבים היו נתונים לאש ארטילרית והיציאה מהבונקר היתה כרוכה בסכנת נפשות, אך דוד אץ למלא כל תפקיד וקיבל על עצמו משימות אשר לא הוטלו עליו. היו מקרים שהוא לא נזהר ולא הקפיד על שמירת חייו וכשמפקד הפלוגה גער בו על כך, היה מצטחק.
ביום כ' בתמוז תשכ"ט (6.7.1969), נפל מפגיעת אש ארטילרית. בשעה שנפגע, עסק בטיווח אש תותחינו למטרות שבשטח האויב. למרות ההפגזה הקשה שהונחתה על המוצב, עמד גלוי וחשוף לאש האויב, כדי שהפגיעות תהיינה מדוייקות והמטרה תושג בשלמותה.
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ יד-מרדכי.
לאחר נפילתו הוצאה לאור חוברת לזכרו בשם "דוד" ובה דברי חיילים עליו, מאגרותיו וכו'; כן הועלה זכרו בידיעות המועצה האיזורית של חוף אשקלון.