דלג לתוכן העמוד

רס"ל יורם שרגא זינגר ז"ל

בן מתילדה ואליהו
נולד בתל אביב
בכ' בניסן תשי"א , 26/4/1951
התגורר בגברעם
שרת בחיל השריון
התגייס ב2.11.1970
נפל בקרב
בי"ח בתשרי תשל"ד , 14/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: חמוטל
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ גברעם
הותיר: הורים ואחות


מ.א. 2119432


בן 22 בנפלו

 

קורות חיים:

יורם-שרגא, בן מתילדה ואליהו, נולד ביום כ' בניסן תשי"א (26.4.1951), בתל-אביב. בשנת 1954 שבה משפחתו לקיבוץ גברעם, שאביו של יורם נמנה עם מקימיו ומייסדיו. הוא למד בבית-הספר היסודי ובכיתות ההמשך בגברעם וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי בשער-הנגב. יורם הנער היה ערני וסקרן וביקש להרבות ידע. בכיתתו התבלט ביכולתו לתרום לכל שיחה וויכוח והביע את דעתו בקולו הרם והבוטח. הוא היה בעל כושר הסברה ויכולת ביטוי, הן בכתב והן בעל-פה. הוא ביטא את מחשבותיו בבהירות וניסח את דבריו בצורה ברורה ומובנת. כבר בנערותו התגלה יורם כבעל כושר מנהיגות ויכולת ארגון. הוא היה הרוח החיה בחברת בני גילו, המתכנן והמבצע של הפעילות החברתית והתרבותית בחברת הנוער בקיבוץ. יורם היה בעל נפש רגישה ועדינה וידע ליהנות מהדברים היפים שבחיים. הוא נהנה מקריאת ספרות יפה, מהאזנה למוסיקה ומטיול בארץ. בטיולים היה תר אחר אתרים שנופם מיוחד במינו ומנציח את המראות שראה במצלמתו. לעתים היה עוטה ארשת של קשיחות, אך הקרובים לו ידעו כי מאחורי הופעה זו מסתתרת נפש רגישה וחמה, המבינה את הזולת. הוא היה בעל חוש הומור מלבב ובזכות זאת אהבו חברים וידידים להיות במחיצתו, שכן ידע להשרות אווירה נעימה בכל חברה. לא אחת נראה כאילו הוא אדיש לנעשה סביבו, אך לאמיתו של דבר הייתה לו דעה בכל נושא ובכל בעיה שעמדו על הפרק. הוא הציב אתגרים לעצמו ולחברה שחי בה ופעל בדבקות ובעקשנות כדי להגשים את המטרות שהציב לעצמו. כשהחליט בדעתו, לא היה דבר שיסיט אותו מהדרך וימנע אותו מהגיע למטרתו. יורם היה ישר דרך ומעולם לא חסך ביקורת כנה ונוקבת מאדם שלדעתו היה ראוי לה. הוא היה עצמאי במעשיו ובדרכו, סירב לקבל תכתיבים, לא היה מוכן לציית תמיד לצווים שהטילה החברה. לא אחת נהג בניגוד למקובל ולמוסכמות, אך ברור היה לכל, כי התנהגות זו נובעת מרצונו החופשי לפעול לפי העקרונות והכללים שהציב לעצמו.
יורם גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. הוא הוכשר לשמש איש-צוות טנק ואת קורס ההכשרה סיים כחניך מצטיין. אחרי כן סיים בהצלחה קורס מפקדי טנקים ונשלח לשרת ביחידה של חיל השריון בסיני. הוא היה איש מקצוע מצטיין, הכיר את הטנק על בוריו וידע לתפעל אותו ולהפיק ממנו את המירב. כחייל היה מפקד מעולה, נערץ על פקודיו ואהוד על מפקדיו ועל חבריו ליחידה. בתפקידו כמפקד-טנק הועלה לדרגת סמל-ראשון.
בנובמבר 1973 היה יורם אמור להשתחרר מהשירות הסדיר בצה"ל ויצא לפני כן לחופשת שחרור, בה החל לתכנן את עתידו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים מיהר יורם להצטרף לאחת היחידות שהשתתפה בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני.
ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) ניהלה יחידתו קרב בלימה עיקש נגד כוח-שריון מצרי גדול פי כמה. הקרב התנהל באזור "חמוטל" ולמרות הנחיתות המספרית הצליחה יחידתו של יורם לבלום את האויב ולהשהות את התקדמותו לתוך סיני. בקרב זה נפגע יורם ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בגברעם. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב חברו לנשק: "הורים יקרים, למרות שזכיתי להכיר את יורם רק אחרי שפרצה המלחמה, הרי אותו שבוע שעברנו יחד נראה לי היום, כשנים, כי למדתי להכיר את תכונותיו ואת אופיו באותם ימים מעטים. זה הספיק לי כדי להבין שיורם היה אדם נפלא, רב תושייה והרבה הרבה רצון לעזור לזולת. אותם ימים קשים, המתיחות והדריכות הביאו לכך שנעשינו גלויים אחד לרעהו מן הרגע הראשון לפגישתנו ולא ניסינו להסתיר מאומה אחד מהשני. אלה היו ימים נפלאים של רגשי חברות, ידידות ורגשי כבוד הדדיים ורצון כביר לגמור את המלחמה הזו ולהפגש יחדיו. את דקותיו האחרונות של יורם, אותן עברנו יחד, קשה לתאר בכתב. זה ניתן להיעשות רק בדיבור. אבל דבר אחד ברור לי מעל לכל ספק וברצוני שתדעו זאת גם אתם: יורם מת מות גבורה למען נוכל אנו להמשיך את המפעל שבו התחלנו יחדיו והוא מפעל השלום. למרות שעמדנו חשופים לאויב ולמרות שידענו את הסכנה, החלטנו להישאר במקום ולא לסגת, כי היינו מודעים לכך, שרק כך ננצח במלחמה..."
חבריו לקיבוץ גברעם הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו מפי מוריו, חבריו לעבודה, לספסל הלימודים ולנשק.