דלג לתוכן העמוד

סמ"ר נפתלי כהן ז"ל

בן רומיה ויחיא
נולד במשען
בא' בתמוז תשי"ג , 14/6/1953
התגורר במשען
שרת בחיל השריון
התגייס ב3.8.1971
נפל בקרב
בי"ג בתשרי תשל"ד , 9/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: בוקעתא
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ה, חלקה: 1, שורה: 01, קבר: 06.


מ.א. 2138499


בן 19 בנפלו

 

קורות חיים:

נפתלי, בן רומיה ויחיא, נולד ביום א' בתמוז תשי"ג (14.6.1953) במושב משען, סמוך לאשקלון. הוא למד בבית-הספר היסודי במושב, ולאחר שסיים ח' כיתות, בחר להמשיך את לימודיו במגמה חקלאית, במוסד להשכלה תיכונית "בן שמן". ילד עירני, שמח וטוב-לבב היה נפתלי. בבית הוריו, יוצאי תימן, לא זכה בדברי מותרות, אך רכש נימוסים נאים וערכים אנושיים. תלמיד חרוץ היה, ואת לימודיו בבית-הספר היסודי בכפר מולדתו סיים בהצטיינות. שעות ארוכות שקד על ספרי הלימוד, הסתגר בחדרו והתרכז בחומר הלימודים. נחוש היה בדעתו לבצע בלא דופי כל משימה שיטילו עליו מוריו. גם במוסד החינוכי "בן שמן" היה נפתלי דוגמא ומופת. סיפר עליו אריה סימון, מנהל כפר הנוער: "נפתלי כהן היה מבחירי חניכינו. אני רואה אותו לפני: רחב, גברי, חיוך טוב על פניו ובעיניו, איתן ונאמן, ישר והגון, כולו מעורר אמון. היה בו מן השורשיות היונקת מעבודת האדמה, מכפר במולדת, ומדורי דורות של יהדות שומרת ברית קדומים". אחד ממחנכיו של נפתלי במוסד החינוכי מציין, שנפתלי היה אחד הנערים הבודדים, שהבינו היטב את מטרת החינוך. נפתלי השתתף בשיעורים כתלמיד בעל עקרונות מוסריים, ושאף להעמיק בחומר הלימודים, בשיעורי מקרא ואזרחות. אך לא רק בלימודים הצטיין נפתלי. כבר בבית-הספר היסודי התגלה כילד חברותי, שאינו משיב ריקם בקשתו של ידיד. במוסד החינוכי "בן שמן" התגלה כאדם בוגר ואחראי, שהדריך צעירים ממנו בסבלנות ובתבונה. "נפתלוביץ'" ִ כך כינוהו בחיבה רעיו ומכריו. הם אהבו אותו, הוקירו את מסירות נפשו והעריכו את סגולותיו היחידאיות. סיפר עליו מחנכו: "נפתלי היה תלמיד בעל ייחוד בכיתתו, והצליח לעורר את כולנו לעיון ולדיון בנושאים שונים מהיבטים חדשים".
נפתלי היה חובב ספורט, והיה פעיל במסגרת הגדנ"ע. במסגרת זו השתלם בקורסים אחדים והיה למפקד כיתה. כשבא הביתה אל הוריו ואל אחיו ואחיותיו, סייע בעבודות הבית השונות ודאג לכל. הוא היה נער רציני בגישתו לחיים, בן מסור ונאמן ואח אוהב. נפתלי גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1971, ולאחר סיום הטירונות התנדב לסיירת שריון. הוא השתלם בקורס סיירי שריון ובקורס מש"קי סיור, ושירת כמפקד סיור שריון. תכונותיו המצוינות התגלו גם בעת שירותו בצבא. חייל מסור היה ומפקד מעולה, שהצטיין בכושר ארגון וביזמה והיה חביב על מפקדיו ועל פקודיו. בחופשות הקצרות שעשה בבית הוריו הקדיש כל רגע לעבודה. הוא עזר בעבודות משק הבית, דאג לעגל רך וטיפח את גינת הנוי. להוריו ולמכריו סיפר על תכניותיו לעתיד: הוא ביקש ללמוד רפואת בהמות, ואמנם התקבל ללימודים באוניברסיטת חיפה. אך כל התכניות הושמו לאל. בראש השנה שלפני המלחמה ביקר נפתלי בפעם האחרונה בבית הוריו במושב משען. כדרכו דאג לשלומם, ביקש לשמוע את הקורות אותם ואף ביקר אצל אחדים מחבריו הטובים. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הייתה יחידתו בחזית הצפון, ונפתלי פעל כמפקד סיור-שריון על הרי הגולן. שלושה ימים נלחם נפתלי עם אנשיו בחירוף נפש ובקור רוח. רוחו לא נפלה בקרבו והוא האמין בניצחון כוחותינו על האויב. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נפגע נפתלי ונהרג בקרב נגד מארב של האויב באזור בוקעתה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו אב, אם, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם, סמל-ראשון נפתלי ז"ל, שירת כמש"ק בסיירת שריון. הוא מילא את תפקידו בצורה הראויה לציון מיוחד, תוך הקרבה, וחירוף נפשו בקרב". הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית הכנסת במושב משען; מורים ותלמידים במוסד החינוכי בבן שמן, הוציאו לאור חוברת לזכר בוגרי המוסד, שנפלו במלחמת יום הכיפורים. בחוברת כלולים גם דברי חברים ומחנכים על דמותו ועל דרכו של נפתלי.