דלג לתוכן העמוד

סמ"ר שחר כהן ז"ל

בן יונה ונסים
נולד במשען
בח' באייר תשל"א , 3/5/1971
התגורר במשען
שרת בחטיבת גולני
התגייס ב3.9.1989
נפל בקרב
בכ"א בחשוון תשנ"ב , 29/10/1991
מקום נפילה: ערמתה
באזור לבנון
מקום קבורה: מושב משען


מ.א. 4690156


בן 20 בנפלו

 

קורות חיים:

בן יונה ונסים. נולד ביום ח' באייר תשל"א (3.5.1971) במושב משען, כבן הזקונים להוריו במשפחה בת שבעה ילדים. שחר למד בבית הספר היסודי במושב משען ולאחר מכן סיים את לימודיו בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון 'שפיר' במרכז שפירא. שחר לא היה תלמיד שקדן, אך לעומת זאת היה פעיל מאוד בחברה. הוא היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד' בחטיבת בני המושבים, המשיך בפעילותו כמדריך עד גיוסו לצה"ל. כך נכתב עליו בעלון המושב באוגוסט 1989:" למרות שהוא רק בן שמנוה-עשרה, הספיק לצבור ארבע שנות פעילות כמדריך צעיר. כשכל בני גילו העדיפו לבלות את זמנם בדברים אחרים, כגון בילויים או עבודות מזדמנות על מנת להרוויח כסף, בחר שחר להתנדב בהדרכת ילדים ונוער, והוא עשה את זה במסירות ללא גבול".
שחר היה פעיל בארגון טקסים ומסיבות במושב, וכמו כן במחנות הקיץ של התנועה. הוא אהב לטייל, ועשה זאת במסגרת חוגי הסיור של החברה להגנת הטבע, אליהם הצטרף בתקופת לימודיו בחטיבת הביניים. שחר אהב לעבוד במשק של הוריו, ואהבה מיוחדת היתה שמורה בלבו לסוסה של אחיו. בזמנו הפנוי הרבה לרכוב עליה ושיתף בכך את ילדי המושב, שאהבו אותו מאוד בשל יחסו החם אליהם.
שחר גויס לצה"ל בראשית ספטמבר 1989. מאחר שסיים את לימודיו בבית ספר מקצועי במגמת פיקוד ובקרה, יועד למלא תפקיד במקצועו, אך הוא התעקש להתנדב ליחידה קרבית, הוא עבר טירונות רובאים ולאחר מספר חודשים הצטרף לחטיבת גולני, ליחדת 'העורב' והשלים עם חייליה מסלול כלוחם. שחר סיים קורס מ"כים בציון 'מעולה' ולהערכת מפקדו היה "חייל משקיע ובעל רצון, הסוחף אחריו את חבריו". הוא נשלח ביחד עם יחידתו לפעילות מבצעית באזור הביטחון בלבנון. לאחר שנתיים כלוחם, התחיל לסבול מבעיות רפואיות והועבר לתפקיד נהג מפקד פלוגת 'העורב'. גם בתפקידו כנהג התנדב לפעילות מבצעית ויצא למארבים.
ביום כ"א בחשוון תשנ"ב (29.10.1991) באזור ערמתא שבדרום לבנון, נפגע הנגמ"ש שבו נסע ממעט צד של מחבלים. הוא נפל בקרב והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין שבמושב משען. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות - שפרה ותרצה וארבעה אחים - אהרון, אלדד, משה ואופיר.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז משה ארנס: "שחר ז"ל שירת בפלנ"ט חיל הרגלים. הוא היה חייל ולוחם מצוין. שחר ז"ל היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו וביצע את המוטל עליו באחריות ובשיקול דעת מלאים. הוא הועלה לדרגת סמל רשון לאחר מותו". וכתב מפקדו הישיר:" שחר היה מהחיילים הרציניים שבפלוגה. שקט ואחראי והוגדר תמיד כ'לוחם שניתן לסמוך עליו בלב שקט'. שחר היה צנוע בכל הליכותיו ורגיש לחבריו ולכן היה אהוב ביותר ומקובל על חבריו ומפקדיו. גם במשימתו זו, האחרונה, התנדב להיות בנגמ"ש המוביל. בטבעיות הסביר לכולם כי ברור שהוא צריך להיות המקלען של הנגמ"ש הראשון וכך גם נפל. פלוגת העורב וחטיבת גולני מרכינות ראש ומצדיעות לו".