עץ החיים של נדב ז׳׳ל

במהלך חייו הקצרים, נדב טייב ז"ל בן מושב בית שקמה במועצה האזורית חוף אשקלון – הקים במו ידיו עסק קטן ומלא נשמה, שבו העניק חיים חדשים לעץ, ממש כפי שהלב הגדול שלו העניק חיים לסובבים אותו. לאחר שנרצח באירועי 7 באוקטובר, בחר אחיו דור להמשיך את הדרך ולהפוך את העשייה לזיכרון פעיל, חי ונושם.

בראיון אישי, כן ונוגע ללב, משתף דור טייב בסיפורו של נדב, ביום הגורלי ההוא, ובהחלטה שהובילה אותו להקים מחדש את העסק – לא רק כהנצחה, אלא כדרך להמשיך את נדב בעולם.

תוכל לספר לנו מי היה נדב בשבילך – כאח, כאדם?

נדב היה אחי הקטן – נשמה טהורה במדינה המשוגעת שלנו. הוא היה האדם הזה שפשוט רציתי להכיר לעומק, ליצור איתו חוויות. הוא לא הסתכל על "מה יחשבו" או "כמה זה קשה", הוא פשוט עשה את מה שהוא אהב. הייתה לו נוכחות כנה, ישירה, נקייה מפחדים – וזה מה שמשך אותי אליו שוב ושוב, כאח וכאדם.

איך נולד הרעיון להקים את העסק?

נדב בעצמו הקים את העסק – זה היה הרעיון שלו. אני הייתי עוזר לו בצילומים, מהצד, וראיתי איך הוא העז אפילו יותר ממני שאני הגדול מביננו. לאחר השבעה, הייתי יושב לבד בלילות ודיברתי עם נדב בלב. שאלתי את עצמי: אם הייתה לו בקשה אחרונה ממני – מה היא הייתה? והתשובה הייתה ברורה ,להמשיך את מה שהוא התחיל. הוא רצה "להחיות את העץ", עץ שמזמן מת, ולהחזיר לו חיים – בשביל אחרים. הסמל שהוא בחר לעסק היה עץ החיים – ואחרי שהוא הלך, הבנתי כמה הוא באמת בחר בחיים כל עוד היה פה.

מה היה מיוחד בגישה של נדב לעבודה ולעשייה היומיומית?

הדרך שבה נדב עבד הייתה יוצאת דופן. לא עניין אותו כמה זמן ייקח – הוא פשוט עשה. הייתה לו סקרנות עמוקה, אהבה לאומנות, לחריטה על עץ, ליצירה. אבל מה שהכי ריגש אותי היה הדילמות שלו על איך אפשר בכלל לקחת כסף על משהו שנעשה מהלב. בסוף, הוא פשוט לא לקח שקל. כל מה שיצר – נתן באהבה.

האם תוכל לשתף קצת על הרגעים של אותו בוקר – איך נודע לך על מה שקרה?

זה היה בוקר קשה. בשעה 6:50 אני ואבא שלי היינו בדרך לחוף – נדב לא ענה לנו כמה דקות, וזה לא היה רגיל. בדרך לשם נתקלנו במחבלים, התחילו לירות עלינו. חזרנו ברוורס מאות מטרים, ואז עצרנו. המשטרה הגיעה, חסמה אותנו. ניסינו למצוא דרכים להגיע לחוף – שום דבר לא הצליח. בשעה 11, כשהבנו שאי אפשר להתקדם בלי נשק – חזרנו הביתה.

מה עבר עליך באותם ימים ראשונים אחרי האסון, גם ברמה האישית וגם מול העסק?

בימים הראשונים – אתה לא חושב על כלום. רק אחרי שמונה ימים נודע לנו שנדב איננו. זה בלתי נתפס. הדבר היחיד שרציתי זה להתגייס, ללכת למילואים, להילחם. זה הרגיש לי הדבר הנכון לעשות. ורק אחרי חמישה חודשים, החלטתי להקים את העסק של נדב מחדש.

מתי ואיך החלטת להמשיך את הדרך של נדב דרך העסק?

אחרי המילואים, הייתה בי תחושה חזקה שאני צריך לחזור לחיים – ולהנציח את נדב בדרך שלו. חצי שנה אחרי שנפל – החלטתי שאני ממשיך את מה שהוא התחיל.

מה השתנה בעסק מאז? האם יש דברים שאתה עושה היום כדי לשמר את הרוח של נדב?

המון השתנה. אני לומד כל הזמן, מפתח מוצרים שלא תיארתי שאי פעם אעשה. לא עבדתי עם עץ לפני כן, אבל החיים הובילו אותי לזה. הוספתי מוצרים כמו מזוזות, פמוטים, מעמדים ליין – וכל מה שמגיע מהעסק מושקע בהנצחה. אני לא לוקח שקל לעצמי – בדיוק כמו שנדב לא לקח. חלק מההכנסות מוקדש במיוחד לזכרו.

 

איך מגיבים הלקוחות או הקהילה המקומית – יש חיבוק ותמיכה?

יש חיבוק ענק. ברגע שאנשים שומעים את הסיפור – הם נפתחים. היו כאלה שמעולם לא שמו מזוזה, ודווקא פוסט שלי גרם להם לרצות. אחרים חיפשו משהו ייחודי – ומצאו אצלנו לא רק מוצר, אלא סיפור, אדם, רוח. אני גם אוהב לספר על נדב כשמישהו קונה – זה חלק בלתי נפרד מהחוויה.

מה נותן לך את הכוח להמשיך?

הידיעה שאני ממשיך את הדרך של נדב. בכל שלט שאני יוצר – אני מרגיש אותו איתי, מחבק אותי מלמעלה, מכוון אותי. הוא חי דרכי, דרך העשייה.

מה המסר שאתה מקווה להעביר דרך הדרך שבה בחרת להמשיך?

תהיה אדם טוב, תעשה מהלב, כאילו זה היום האחרון שלך. העולם מחזיר. אני רוצה שיזכרו את נדב כאדם של אהבה, של נתינה, של קשר עמוק לטבע – ושהשלטים שאנחנו מייצרים יזכירו את זה: כל אחד מהם מיוחד, ממש כמו שהוא היה.

איך היית רוצה שיזכרו את נדב?

באהבה שלו לזולת, בנתינה ללא גבולות, במיוחדות שלו. שילד כזה עם לב כזה ,לא יישכח לעולם. שכל יצירה שתצא מהעסק תזכיר כמה הוא היה מיוחד.

אם נדב היה יכול לראות אותך ואת הפעילות שלך בעסק היום, מה לדעתך הוא היה אומר?

אני מאמין שהוא היה מחייך ואומר: "וואלה, אחי, הרמת את העסק שלי רמה. אני מאושר שאתה ממשיך משהו שלי בעולם. כל פעם שאתה בונה חיים לעץ – אתה בונה גם אותי מחדש."

 

 

המוצרים שדור יוצר כיום ,שלטים, מזוזות, פמוטים ועוד הם הרבה מעבר ל עץ. הם דרך לספר את הסיפור של נדב ז"ל ולהעביר אותו הלאה.
לרכישה או התרשמות, מוזמנים להיכנס לעמוד:

https://www.instagram.com/n.twood_life?igsh=bGQ0ZnQ5bmc4cHcx